אילה בן פורת
שנה בלי אלונה, שהייתה לי חברה, מורה ושותפה. זה מוזר כל כך שהיא איננה, אני לא מתרגלת. המון פעמים מתחשק לי לשלוח לה הודעה או להתקשר, ואז אני נעצרת. אני חושבת עליה לעתים קרובות. נזכרת בשעות הארוכות שהעברנו בדירה החמימה והמבולגנת שלה בגבעתיים ובשיעורים שנמשכו כמעט תמיד עד אמצע הלילה. קראו עוד...
אגי משעול – אלונה שלי
המוזות שלנו הכירו לפנינו. אלונה קראה את השיר שלי 'יום שני' במוסף 'תרבות וספרות' של הארץ, סיפרה שנדלקה עליו ומיד שמעה אותו מתורגם למוזיקה. לא ידעתי אז שאלונה הייתה אחרי תקופה ארוכה של הפוגת יצירה. אבל דרכן של המוזות שהן נושבות בעולם ומטיילות להן בין יוצר ליוצר, מציתות אותנו זה קראו עוד...
חני טורטמן-ים
אלונת שנה...המון זמן וכלום...הרף עין. כולם כותבים לך, כל כך הרבה אהבה צריך לכתוב ...'חברת נפש'... האמנם צריך? אבל לא כותב לי... שנה אנחנו לא מדברות. לא שומעת אותך! רק את תנועת גופך, רואה-מרגישה עומדת,הולכת,יושבת זקופה על הספה ומסתכלת... לפעמים את מופיעה בסלט החסה "תוסיפי שום ורק קצת קראו עוד...
מסע עם אלונה – גיורא רוזן
מאי 2020 שנה לפרידה. בערב יום העצמאות, בשעה שמונה וחצי, ביקשת שאלווה אותך למכונית. נפרדנו בחיבוק. אני נשארתי בבית, את נסעת להופעה עם רונית אופיר ברמת פולג, מרחק חצי שעה מהבית. בשעה תשע רונית התקשרה. "היכן אלונה" היא שאלה, "דיברתי איתה לפני כמה דקות". ניסיתי גם אני להתקשר. לא קראו עוד...
איתן בולוקן – שתי תמונות שחרור
סַמסַרַה פירושה נדודים. נדודי התהוות וכיליון בלתי פוסקים; לידה ומוות, מרגע לרגע, מחיים לחיים ושוב מרגע לרגע. עולמות מתהווים וכלים ואין רגע דל. סמסרה היא הסימולטניות הבלתי ניתנת לתיאור של לידתי ומותי עכשיו, אך גם הרציפות הבלתי נמנעת בין לידתי בעבר ומותי, שכבר בא. סמסרה פירושה נדודים בים השוצף של קראו עוד...
אריאל הורוביץ
אני זוכר אותך אלונה שמורה כמו תרופה בבית מוצל וקריר. וכשצעדתי לתוך החדר פנימה את הבל העולם הייתי מאחור משאיר. כתפייך רעדו קצת כשצחקת וגור החתולים שאספת ושהנקת זקף אוזן כשניגנת את החלום של דביוסי באצבעות שידעו איך לחולל ניסים. את ערבבת הכל אלונה, את הקלאסי והג'אז עם הרוקנרול. קראו עוד...
משה לוי
באלונה צפיתי לראשונה בצוותא שנת 1977 בערך, על הבמה עם שלום, אוהד, אלון וחיים. למעשה, אלון ואוהד יוצאי תזמורת חיה"א הגניבו אותי לצוותא, וביום הזה השתנו חיי. הסאונד הזה, והטעם המשובח, ובחירת הצלילים הכי נכונה בקעה מהידיים. ויותר מזה, ההוויה והאישיות הכל כך יוצאת דופן. אלונה טוראל הייתה דוגמא קראו עוד...
ורד פיקר – על אלונה האהובה והמיוחדת במינה
השנה 1986, אני בת 15, יושבת בסלון בית הוריי בנצרת עילית וטוחנת בלי סוף את אלבום המופת של נורית גלרון ״משהו בלבבה״. ה׳אבא והאמא׳ של האלבום פורץ הדרך הזה הם אילן וירצברג ואלונה טוראל. מביטה כלא מאמינה בקרדיטים ורואה את שמה ומבינה שמותר לחלום. שמותר להיות פסנתרנית אישה בתוך קראו עוד...
שלום חנוך
המילים שבאות לי לומר לא מוצאות את עצמן בפרהסיה. לך הייתי אומר, אם היינו לבד, שאהבתי אותך, גם אחרי שיצאתי לפנסיה. את, הפסנתר, ואני עם גיטרה ביד, נפגשים בשבילים יפי נוף, שובי לב, מתעטפים בצלילים, קרובים עד כאב. אבל להופיע עוד פעם לא הספקתי איתך. מה הטעם עכשיו לומר קראו עוד...
חווה אלברשטיין
את אלונה פגשתי כשהייתה מנגנת בחמאם בזמן שהקהל היה נכנס לאולם. ישבה שקטה על הבמה במין חצי חיוך. לפעמים היו מצטרפים אליה בשירה האנשים שכבר ישבו במקומותיהם. ואז היה מגיע דן בן אמוץ ומתחיל את אחד מערבי הראיונות שלו. אני הייתי מין "תגלית" של דן, ומדי פעם הזמין אותי לשיר קראו עוד...
תומר הדדי
ב1995 הגעתי ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון ברעננה. באותו זמן ניהל אותו הפסנתרן רמי לוין, והוא הציע לי (ולאמי) שאתחיל ללמוד פסנתר עם אלונה. אלונה היא זו שפתחה לי ולתלמידים אחרים את הדלת לעולמות הג׳אז, תמיד עם חיוך, טעם טוב ומדויק והמון דגש על מוסיקה ישראלית. זכורה לי מוסיקאית מדהימה, צנועה שנתנה קראו עוד...
רונית אופיר
לונקה, חברתי שותפתי מורתי אחותי אהובתי... עוד הספקנו בערב החג, לפני ההופעה, לתאם את עניין החנייה ופתאום איבדתי אותך... עדיין מהדהדת בראשי קריאתך האחרונה בטלפון: רוניתקה.. וזהו. נאלמת. נדם קולך. ולחשוב שלא אשמע יותר את המתיקות הזאת... אדוות הצלילים הנאצלים המעולים שלך, שכמעט מדי יום עטפת אותי בהם, יוסיפו להתפשט קראו עוד...
רביב עידן
היה לי העונג להכיר את אלונה טוראל במשך שנים משכנות (בית ליד בית) ברח' הצנחנים בגבעתיים. אחרי כמה שנים שבהם הייתי רואה אותה מדי פעם ,עזרתי אומץ ונגשתי לשוחח איתה, היא הופתעה מכך שמישהו מזהה אותה.. אני כנגן גיטרה וכמי שאוהב מוסיקה ישראלית מגיל צעיר, זיהיתיה מיד. כך התחלנו לשוחח קראו עוד...
אבי אדריאן
אחד מהשירים היפים ונוגעים של אלונה הנפלאה והנצחית: אדבר איתך
נוגה גבע
אלונה שלי, את החברות עם אלונה שלי, התחלתי כתלמידה שלה. התקשרתי לאלונה, לשאול אם היא מלמדת וככה התחילו שיעורי הנגינה. אלונה הייתה מגיעה לדירתי בתל אביב ומעבירה לי שיעורים בפסנתר ומוזיקה בלתי נשכחים. היה פער עצום בין הפסנתרנית האגדתית שאני הערצתי עוד כנערה בעמק יזרעאל לאישה הצנועה כל כך קראו עוד...
אברהם זיגמן
כשעמדתי להשתחרר מהצבא, עברה שמועה בין החברים שאמרגן תל-אביבי ידוע עומד להקים להקה חדשה. מהפרטים שנמסרו לא הוברר איזה אופי תישא הלהקה, על כל פנים נקבע תאריך, שעה, ומקום לבחינה. הגעתי בזמן שיועד ובירכתי האולם הריק ב"בית ציוני אמריקה" ישבה אישה צעירה ליד הפסנתר וחיכתה לנבחנים שלא הגיעו. בעוד קראו עוד...