אלונה טוראל - צילום יעקב אגור

צילום יעקב אגור

אלונה טוראל

(טורקניץ) נולדה בשנת 1944 ברמת גן, וגדלה בשכונת בורוכוב בגבעתיים, העיר בה גרה רוב חייה. מאז היתה "ילדת פלא" שהלחינה שירים ראשונים בראשית שנות ה-60, דרך שותפותה, כנגנית ומעבדת, במהפכנות המוסיקלית של שנות השבעים והשמונים ועד פעילותה בימינו. יותר מחמישים שנה עשתה זאת, לרוב נחבאת אל הכלים מאחורי הקלעים, כמעט ללא פרסום אישי, אך זוכה להערכה ולהכרה של מוסיקאים רבים אחרים.

אלונה טוראל ניגנה בפסנתר מגיל צעיר, כתבה והלחינה שירים ולמדה מוסיקה קלאסית. היא נמשכה לג'אז בהשפעת ידידה, הפסנתרן זיגי סקרבניק. כבר כשהייתה בתיכון התפרסמו לחניה הראשונים, וב"פסטיבל הזמר" בשנת 1961, בגיל 17, זכתה בלהיט בכורה כשהלנה הנדל שרה מילים ולחן שלה ל"כאשר אני ואת" שזכה במקום השלישי.

עד סוף העשור הספיקה להיות מדריכה מוסיקלית בלהקות צבאיות, ולהלחין להן להיטים כמו "בשום מקום", "שלושה חיילים", "אחד חולמני", "הוא לא כל כך חכם", "גשם בוא", "קום לך אל נינווה", "עסק ביש" ועוד רבים.

ב-1964 נסעה לניו יורק שם גרה חמש שנים, במהלכן למדה מוזיקה בבית ספר מאנס למוזיקה. בניו יורק התוודעה למוזיקת הג'אז והגוספל, ניגנה כמופע חימום להרבי הנקוק, והופיעה עם זמרת הנשמה השחורה נובלה נלסון.

ב-1969 חזרה לישראל, עברה מפסנתר לאורגן והחלה להלחין בסגנון שונה וחדשני לתקופה, לעתים עם השפעות רוק וג'אז, בשירים שהפכו קלאסיקות ישראליות, ממחזמר הרוק "קרחת" ושירים כמו "עכשיו" ששרה תיקי דיין, ועד "בשביל אל הבריכות" ו"אדבר איתך" ששרה חוה אלברשטיין. (את השיר אדבר איתך הלחינה בתחילה למילים אחרות: "על שלושה וארבעה"). כנגנית ומעבדת היתה טוראל מהמוסיקאים הבולטים ביצירת הצליל החדש במוסיקה הישראלית, עם להקת הג'אז רוק "זיעה קרה" ואחר כך כשהייתה חברה בלהקת "הפלטינה". השתתפה בהקלטות רבות בנגינת סינטיסייזרים, פסנתר אקוסטי ופנדר רודס (שהייתה הראשונה שהביאה אותו לארץ). בסוף שנות השבעים נסעה שוב למספר שנים ארה"ב, שם ניגנה ועיבדה בין השאר באלבומים של ארלין גייל.

במקביל עיבדה, הקליטה והופיעה עם כל יוצרי הרוק הישראלי של התקופה, ביניהם אריק איינשטיין, "תמוז", דורי בן זאב, שמוליק קראוס, "שמיים", שלום חנוך, אסתר ואפרים שמיר, מני בגר, שרי, יצחק קלפטר, נורית גלרון, מאיר אריאל, מזי כהן, קורין אלאל, יובל בנאי, אפרת גוש ועוד רבים.   השותף העיקרי שלה לעבודה מאמצע שנות השבעים היה המפיק לואי להב, והם היו אחראים ביחד ליצירת הצליל החדש שמוסיף להדהד במוסיקה הישראלית עד ימינו.

ב־2005 חזרה להלחין עבור המשוררת אגי משעול והשתיים העלו את המופע המשותף "כשאלונה פגשה את אגי". בשנת 2009, התקיים במרכז ענב בתל אביב, ערב מחווה למוזיקה ולשירים היפים בהם הייתה מעורבת טוראל. בערב, בו הוענק לה אות הוקרה מטעם אקו"ם על תרומתה לקידום המוזיקה הישראלית, השתתפו, בין השאר, שלום חנוך, רבקה זוהר, ערן צור, אריאל הורוביץ, איה כורם, אלון אולארצ'יק ואחרים. בשנים האחרונות לפעילותה הופיעה טוראל יחד עם הזמרת רונית אופיר במופע משותף בשם "אדבר איתך".

בשנת 2018, זכתה טוראל בפרס לאמנים ותיקים על שם אריק איינשטיין, בתחום המוזיקה האמנותית.

אלונה טוראל נפטרה מדום לב ב-8 במאי 2019, ערב יום העצמאות ה-71 לישראל, בדרכה להופעה.

קהילת המוסיקאים הישראלית  השתתפה לזכרה במופע סגור בביה"ס רימון ביום השלושים למותה, ובמופע רב משתתפים שנערך בפסטיבל הפסנתר בנובמבר 2019, שכל הכנסותיו הוקדשו להקמת קרן מלגות לתלמידי פסנתר על-שמה של אלונה טוראל  בביה"ס רימון.

מכתב אחרון ששלחה אלונה לבן זוגה גיורא רוזן. המכתב הגיע שלושה ימים לאחר מותה.

מכתב אחרון ששלחה אלונה לבן זוגה גיורא רוזן. המכתב הגיע שלושה ימים לאחר מותה.

 החברים של אלונה בעיבוד מיוחד לשיר אדבר איתך לציון יום השנה למותה

אלונה טוראל בשיחה עם יואב קוטנר

שלום חנוך

המילים שבאות לי לומר
לא מוצאות את עצמן בפרהסיה.
לך הייתי אומר,
אם היינו לבד,
שאהבתי אותך,
גם אחרי שיצאתי לפנסיה.

את, הפסנתר,
ואני עם גיטרה ביד,
נפגשים בשבילים יפי נוף, שובי לב,
מתעטפים בצלילים,
קרובים עד כאב.

אבל להופיע עוד פעם לא הספקתי איתך.
מה הטעם עכשיו לומר
מילים שאמרתי רק לך.

אלונה טוראל ושלום חנוך - אדם בתוך עצמו

חווה אלברשטיין

את אלונה פגשתי כשהייתה מנגנת בחמאם בזמן שהקהל היה נכנס לאולם. ישבה שקטה על הבמה במין חצי חיוך. לפעמים היו מצטרפים אליה בשירה האנשים שכבר ישבו במקומותיהם. ואז היה מגיע דן בן אמוץ ומתחיל את אחד מערבי הראיונות שלו. אני הייתי מין "תגלית" של דן, ומדי פעם הזמין אותי לשיר בערבים שלו. אני לא בטוחה אם אלונה החליפה את נורית הירש בתפקיד הפסנתרנית או אולי להיפך. בכל אופן עם שתיהן התיידדתי מאד בזכות הערבים האלה. תמיד חיפשתי שירים.  את אחד השירים הראשונים שהקלטתי כתבה והלחינה אלונה: פרחי זהב.  אחר כך היה בשביל אל הבריכות- ואדבר אתך-   …. [לטקסט המלא]

אלונה טוראל

(טורקניץ) נולדה בשנת 1944 ברמת גן, וגדלה בשכונת בורוכוב בגבעתיים, העיר בה גרה רוב חייה. מאז היתה "ילדת פלא" שהלחינה שירים ראשונים בראשית שנות ה-60, דרך שותפותה, כנגנית ומעבדת, במהפכנות המוסיקלית של שנות השבעים והשמונים ועד פעילותה בימינו. יותר מחמישים שנה עשתה זאת, לרוב נחבאת אל הכלים מאחורי הקלעים, כמעט ללא פרסום אישי, אך זוכה להערכה ולהכרה של מוסיקאים רבים אחרים.

אלונה טוראל ניגנה בפסנתר מגיל צעיר, כתבה והלחינה שירים ולמדה מוסיקה קלאסית. היא נמשכה לג'אז בהשפעת ידידה, הפסנתרן זיגי סקרבניק. כבר כשהייתה בתיכון התפרסמו לחניה הראשונים, וב"פסטיבל הזמר" בשנת 1961, בגיל 17, זכתה בלהיט בכורה כשהלנה הנדל שרה מילים ולחן שלה ל"כאשר אני ואת" שזכה במקום השלישי.

עד סוף העשור הספיקה להיות מדריכה מוסיקלית בלהקות צבאיות, ולהלחין להן להיטים כמו "בשום מקום", "שלושה חיילים", "אחד חולמני", "הוא לא כל כך חכם", "גשם בוא", "קום לך אל נינווה", "עסק ביש" ועוד רבים.

ב-1964 נסעה לניו יורק שם גרה חמש שנים, במהלכן למדה מוזיקה בבית ספר מאנס למוזיקה. בניו יורק התוודעה למוזיקת הג'אז והגוספל, ניגנה כמופע חימום להרבי הנקוק, והופיעה עם זמרת הנשמה השחורה נובלה נלסון.

ב-1969 חזרה לישראל, עברה מפסנתר לאורגן והחלה להלחין בסגנון שונה וחדשני לתקופה, לעתים עם השפעות רוק וג'אז, בשירים שהפכו קלאסיקות ישראליות, ממחזמר הרוק "קרחת" ושירים כמו "עכשיו" ששרה תיקי דיין, ועד "בשביל אל הבריכות" ו"אדבר איתך" ששרה חוה אלברשטיין (את השיר אדבר איתך הלחינה בתחילה למילים אחרות: "על שלושה וארבעה"). כנגנית ומעבדת היתה טוראל מהמוסיקאים הבולטים ביצירת הצליל החדש במוסיקה הישראלית, עם להקת הג'אז רוק "זיעה קרה" ואחר כך כשהייתה חברה בלהקת "הפלטינה". השתתפה בהקלטות רבות בנגינת סינטיסייזרים, פסנתר אקוסטי ופנדר רודס (שהייתה הראשונה שהביאה אותו לארץ). בסוף שנות השבעים נסעה שוב למספר שנים ארה"ב, שם ניגנה ועיבדה בין השאר באלבומים של ארלין גייל.

במקביל עיבדה, הקליטה והופיעה עם כל יוצרי הרוק הישראלי של התקופה, ביניהם אריק איינשטיין, "תמוז", דורי בן זאב, שמוליק קראוס, "שמיים", שלום חנוך, אסתר ואפרים שמיר, מני בגר, שרי, יצחק קלפטר, נורית גלרון, מאיר אריאל, מזי כהן, קורין אלאל, יובל בנאי, אפרת גוש ועוד רבים.   השותף העיקרי שלה לעבודה מאמצע שנות השבעים היה המפיק לואי להב, והם היו אחראים ביחד ליצירת הצליל החדש שמוסיף להדהד במוסיקה הישראלית עד ימינו.

ב־2005 חזרה להלחין עבור המשוררת אגי משעול והשתיים העלו את המופע המשותף "כשאלונה פגשה את אגי". בשנת 2009, התקיים במרכז ענב בתל אביב, ערב מחווה למוזיקה ולשירים היפים בהם הייתה מעורבת טוראל. בערב, בו הוענק לה אות הוקרה מטעם אקו"ם על תרומתה לקידום המוזיקה הישראלית, השתתפו, בין השאר, שלום חנוך, רבקה זוהר, ערן צור, אריאל הורוביץ, איה כורם, אלון אולארצ'יק ואחרים. בשנים האחרונות לפעילותה הופיעה טוראל יחד עם הזמרת רונית אופיר במופע משותף בשם "אדבר איתך".

בשנת 2018, זכתה טוראל בפרס לאמנים ותיקים על שם אריק איינשטיין, בתחום המוזיקה האמנותית.

אלונה טוראל נפטרה מדום לב ב-8 במאי 2019, ערב יום העצמאות ה-71 לישראל, בדרכה להופעה.

קהילת המוסיקאים הישראלית  השתתפה לזכרה במופע סגור בביה"ס רימון ביום השלושים למותה, ובמופע רב משתתפים שנערך בפסטיבל הפסנתר בנובמבר 2019, שכל הכנסותיו הוקדשו להקמת קרן מלגות לתלמידי פסנתר על-שמה של אלונה טוראל  בביה"ס רימון.

אלונה טוראל בשיחה עם יואב קוטנר

מסע עם אלונה  – גיורא רוזן

שנה לפרידה. בערב יום העצמאות, בשעה שמונה וחצי, ביקשת שאלווה אותך למכונית. נפרדנו בחיבוק. אני נשארתי בבית, את נסעת להופעה עם רונית אופיר ברמת פולג, מרחק חצי שעה מהבית. בשעה תשע רונית התקשרה. "היכן אלונה" היא שאלה, "דיברתי איתה לפני כמה דקות". ניסיתי גם אני להתקשר. לא היה מענה. היה ברור שמשהו קרה. בלילה ישבתי במשטרת נתניה. בבוקר הופיע בבית קצין משטרה ששאל "מה היא הייתה…?". הבנתי שאת כבר לא איתנו. הפרט היחיד שקיבלתי היה שמצאו אותך שרועה ליד דלת המכונית.

חיי השתנו.  [לטקסט המלא]

אלונה טוראל - צילום טלי שני,

צילום טלי שני, "הארץ"

אגי משעול – אלונה שלי

המוזות שלנו הכירו לפנינו. אלונה קראה את השיר שלי 'יום שני' במוסף 'תרבות וספרות' של הארץ, סיפרה שנדלקה עליו ומיד שמעה אותו מתורגם למוזיקה. לא ידעתי אז שאלונה הייתה אחרי תקופה ארוכה של הפוגת יצירה. אבל דרכן של המוזות שהן נושבות בעולם ומטיילות להן בין יוצר ליוצר, מציתות אותנו זה בזה. שמחתי מאד כמובן ואחר כך נפגשנו. הבנתי עד כמה רב היה המשותף בינינו. [לטקסט המלא]

גינת אלונה טוראל, גבעתיים, מאי 2021, כאן ליד ביתה, האכילה את החתוליםבמאי 2021, במלאת שנתיים למותה, נחנכה בגבעתיים "גינת אלונה טוראל", למרגלות הבית בו גרה ויצרה, והאכילה מדי יום את חתולי הרחוב.